יום שלישי, 11 במאי 2010

בריונות ברשת


בריונות בקרב ילדים ובני נוער הפכה בשנים האחרונה לאחת התופעות השליליות המטרידות ביותר ברשת האינטרנט. הבריונות ברשת מצטרפת לבריונות המסורתית שהייתה תמיד קיימת בחצר בית הספר ואשר כוללת בדרך כלל הצקות, רכילויות, אלימות פיזית, אלימות מילולית ועוד. רשת האינטרנט אפשרה לבריונות המסורתית לעלות מדרגה הן מבחינת הקף התופעה והן מבחינת חומרת התופעה. דו"ח אמריקאי שפורסם לפני שנה מעלה כי הבעיה הנפוצה ברשת עליה מדווחים בני נוער היא מעשי בריונות והתעללות מצד בני גילם. בישראל המצב אינו שונה. דו"ח מסכם של עמותת עלם לשנת 2009 מעלה כי בריונות היא הבעיה העיקרית ברשת האינטרנט עליה מדווחים בני נוער וילדים בארץ. אם נדבר במספרים עולה ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם כי 80% מבני הנוער הגולשים ברשת נתקלו בהתבטאויות פוגעניות ואחד מחמישה בני נוער נתקל בהטרדות ברשת החברתית כגון פרסום תמונות משפילות ומסרים פוגעניים. חשוב לציין שרק כ- 10% מבני הנוער הסובלים מבריונות ברשת מדווחים להוריהם על הנעשה.

מדוע התופעה הזו של בריונות מקבלת חיזוק ברשת האינטרנט?

ובכן למעשה זהו שילוב של מספר גורמים:
  • מעטה האנונימיות הקיים ברשת.
  • חוסר הנראות - התוקף בדר"כ אינו רואה את פני הקורבן והקורבן אינו רואה את פני התוקף.
  • חשיפה רחבת הקף המתאפשרת ברשת.
שילוב של אנונימיות וחוסר נראות תורם רבות לבריונות ברשת. ילדים ובני נוער רבים חשים תחושת חופש מוגברת תחת מעטה האנונימיות וחוסר הנראות המתאפשרים ברשת. הם יכולים לבחור כיצד להציג את עצמם ואינם תלויים במשתנים פיזיים מגבילים אשר קיימים בעולם האמיתי כגון גיל, מראה, מין וכד'. העובדה שבדרך כלל אינם רואים את האדם שנמצא עמם בשיחה והוא אינו רואה אותם מאפשרת לילדים ובני נוער להביע רגשות בחופשיות רבה אך הצד הפחות יפה של תקשורת כזו הוא שגם רגשות שליליים מובעים בעוצמה גבוהה. ישנם ילדים ובני נוער שחשים כי ברשת האינטרנט הם יכולים לעשות כרצונם ללא התחשבות במגבלות ונורמות התנהגות הקיימים בעולם האמיתי. תחושה זו יכולה להביא לידי כך שילדים ובני נוער שבעולם האמיתי לא היו מסוגלים לפגוע בחבריהם יהיו מסוגלים לעשות זאת ברשת האינטרנט תחת מעטה האנונימיות וחוסר הנראות. הסיטואציה בה הם נמצאים ברשת שבה הם אינם רואים בזמן אמת את הפנים הפגועות של קורבנותיהם ושכביכול לא ניתן לדעת מי הם (בדרך כלל ניתן להסיר די בקלות את מעטה האנונימיות...)  מקילה עליהם את המעשה.

לאנונימיות וחוסר הנראות מצטרפת חשיפה רחבת מימדים המתאפשרת ברשת האינטרנט. אם בבריונות המסורתית הילד הקורבן היה מושפל בקרב חוג חברתי מוגבל, בריונות ברשת יכולה לפרוץ גבולות חברתיים בקלות ולהגיע לחשיפה רחבת היקף. ילדים ומתבגרים רבים מפרסמים מידע משפיל או מביך על חבריהם ללא הבנה כיצד מידע זה יכול לצבור תאוצה ברשת, להגיע למעגלים חברתיים נרחבים ולצאת למעשה מידי שליטה. 

נקודה נוספת היא שבבריונות המסורתית הקורבן היה יכול למצוא בדר"כ מפלט בביתו. הייתה לו פינה בטוחה אליה הוא יכול היה לברוח. בעידן האינטרנט בריחה היא אינה אפשרית הבריונות חודרת אל ביתו של הקורבן דרך המחשב האישי ולמעשה נמצאת בכל מקום ובכל אספקט של חייו של הקורבן. 

חשוב להבין כי בריונות אינה תופעה חדשה שקשורה בהתפתחות רשת האינטרנט. בריונות היא התנהגות אנושית שתמיד הייתה קיימת, רשת האינטרנט פשוט מאפשרת לה לפרוש כנפיים ביתר קלות ולהגיע לגבהים חדשים. ברב המקרים הבריונות ברשת משקפת מצב חברתי בעולם האמיתי והקורבן והתוקפים בדר"כ משתייכים לאותו מעגל חברתי.

אלו סוגי בריונות מוכרים לנו ברשת?


  • התלהמות Flaming – החלפת דברים פוגעניים ללא קשר ממשי לנושא המדובר וללא איזון. במקרה שכזה בדרך כלל כל המעורבים בשיחה נגררים להתנהגות לוחמנית ופוגענית. התלהמות יכולה להתרחש בפורומים, תוכנות למסרים מידיים , רשתות חברתיות , חדרי צ'אט, בלוגים וכד'.
לדוגמא נערה פותחת בלוג בישראבלוג. חבריה לכיתה מגלים כי יש לה בלוג. לאור סכסוך מתמשך עמה הם מחליטים להציק לה ומתחילים להגיב בבלוג שלה ולהציפו בתגובות פוגעניות כגון - "איזה בלוג זבל", "הלוואי שתמותי" ודברים דומים. הנערה לא נשארת חייבת ומגיבה חזרה "אין לכם חיים? אתם סתם חבורה של ילדים מפגרים." וכך זה נמשך מס' שבועות עד שלחבורת הילדים נמאס והם עוברים להטריד בלוג אחר. 
התלהמות קיימת גם בפורומים רבים. ילד יכול לעלות שאלה בפורום של בני נוער הנוגעת לחייו האישיים ביחס לקשייו ביצירת קשר רומנטי עם בת כיתתו. מספר ילדים המוצאים את העניין משעשע מחליטים להגיב  בהערות פוגעניות כגון "בטח שהיא לא תרצה אותך אתה סתם חרא" וכיו"ב. הילד לא נשאר חייב ומתחיל לקלל אותם בחזרה וזה יכול להימשך כך זמן די רב עד שמנהלי הפורום במקרה הטוב עולים על העניין ומעיפים את הדיון מהפורום. 
  •  הטרדה Harassment - פעולה חוזרת ומתמשכת בעלת אופי מטריד כלפי אדם מסוים. למשל שליחה של אנספור מיילים פוגעניים לכתובת של הקורבן, שליחת הודעות מטרידות בלתי פוסקות בתוכנה למסרים מיידים או ברשת החברתית וכד'.
בארה"ב ישנם כמה מקרים מפורסמים של התאבדויות בעקבות הטרדה ברשת האינטרנט. אחד המפורסמים בהם הוא סיפורו של ריאן האליגן תושב ורמונט שהתאבד ב- 2003 בעקבות הטרדות בלתי פוסקות מצד חבריו לבית הספר בתוכנת מסרים מיידים שבהן כינו אותו "הומו". אביו של ריאן, ג'ון האליגן, פצח בקמפיין למיגור הבריונות ברשת. קמפיין זה עורר מודעות ציבורית גבוהה ואף הביא במספר מדינות בארה"ב לחקיקה כנגד בריונות ברשת. 
גם בארץ נפוצה התופעה של הטרדה . מספיק להיכנס לרשת החברתית פייסבוק ולחפש קבוצות שנאה. תגלו כי רבים מהדפים ומהקבוצות שנפתחים  מיועדים להבעת שנאה של ילדים ובני נוער אחד לשני. 
  • השמצה Denigration  - הפצת מידע שקרי על אדם מסוים באמצעות שליחת מידע זה למספר רב של מכרים. המטרה היא פגיעה בקשרים החברתיים של אותו אדם ו/או במוניטין שלו.
  • התחזות  Impersonation – שימוש בסיסמא ובשם משתמש של הקורבן על מנת להתחזות אליו בתוכנות מסרים מיידים בדואר האלקטרוני, ברשתות חברתיות ועוד. התחזות מתאפשרת כאשר לתוקף יש גישה לסיסמא של הקורבן. בני נוער וילדים נוהגים לעיתים קרובות לגלות לחבריהם סיסמאות בכוונה או לא בכוונה. ריב או ערעור ביחסים יכול להוביל לשימוש בפרטים אישיים אלו לצורך התחזות.
השמצה והתחזות הולכים לעיתים קרובות יד ביד. לפני מספר חודשים הוגשה תלונה במשטרת גלילות כנגד חבורת נערים בני 12 אשר החליטו להתעלל בבת כיתתם ברשת החברתית פייסבוק. הם פתחו פרופיל מזויף בפייסבוק על שמה של אותה ילדה המכיל תמונות שלה ופרסמו אותה שם כנותנת שירותים מיניים.


באתר של בית ספר תיכון במרכז הארץ הופצה תמונה של אישה שמנה עירומה כאשר לתמונה  הודבק תוך שימוש בתוכנת פוטושופ תמונת ראשה של תלמידת כיתת ט' בבית הספר תוך תוספת של הערות פוגעניות על נטיותיה המיניות של אותה תלמידה. התמונה הופצה למיילים האישיים של כלל תלמידי בית הספר. אמה של הנערה שהבחינה כי בתה מסתגרת בביתה ואינה מוכנה ללכת לבית הספר ולהיפגש עם חברים גילתה לבסוף את מה שקרה והגישה תלונה במשטרה. המשטרה חקרה את הנערים והמליצה להעמידם לדין. 
  • החצנה והולכת שולל Outing and Trickery  - חשיפת מידע אישי ופרטים אישיים על אדם שלא נועדו להחשף לכלל הציבור. למשל הפצת תכתובת דואר אישית לתפוצה רחבה של אנשים, גילוי זהותו של כותב בלוג אנונימי, הפצת תמונות וסרטונים אישיים ברשת וכד'.
דוגמא טובה להחצנה והולכת שולל הוא מקרה שקרה ב- 2004 בבאר שבע בו נער בן 14 ניצל את העובדה שהוריו היו בחופשה מחוץ לבית וצילם את חברתו בת אותו הגיל בעירום במה שהוגדר בין שניהם כצילום אומנותי. ללא ידיעתה ואישורה הוא הפיץ את התמונות ברשת האינטרנט. חבריה לבית הספר גילו את התמונות ברשת וחשפו בפניה את מעשיו. הוגשה כנגדו כמובן תלונה במשטרה. 
  • מניעה  Exclusion – זהו למעשה חרם בעולם האינטרנט. מניעת גישה מאדם מסוים לזירה חברתית ברשת. למשל במשחקים רבי משתתפים המשתתפים במשחק יכולים להכשיל משתתף מסוים, להרוג אותו וכד'. בתוכנות מסרים מיידים ניתן פשוט לחסום אדם מסוים, כשקבוצה שלמה חוסמת ילד אחד זהו בהחלט סוג של חרם חברתי. דוגמא דומה היא חרם ברשת החברתית למשל ילד מסוים מוחרם ע"י בני כיתתו ואינו מאושר על ידם כחבר בפייסבוק.
חרם ברשת האינטרנט הוא בדרך כלל ביטוי למצב בזירה החברתית של הילד בעולם האמיתי. הילד למעשה אינו זוכה לחופש מתוקפיו גם בביתו והוא למעשה מנודה מכל זירה חברתית אליה הוא מנסה להשתייך ברשת.
  • מעקב Cyberstalking   – מעקב אחרי אדם ברשת לצורך השגת פרטים ומידע אישי עליו במטרה לפגוע בו, להפחיד אותו או לסחוט אותו. המעקב יכול להתקיים במגוון דרכים למשל תוכנות מסרים מיידים, חדרי צ'אטים, רשתות חברתיות וכד'.
מקרה מפורסם של מעקב בארץ הוא סיפורו של מי שכונה "הפדופיל מהאינטרנט" - ירון בלנק אשר עקב אחרי קורבנותיו בחדרי צ'אט. הוא נהג להיכנס לחדרי צ'אט ברשת בהם שוחחו נערים על התלבטויותיהם ביחס לזהותם המינית. בלנק סחט אותם ואיים עליהם כי אם לא יפגשו עמו ויענו לדרישותיו הוא יספר להוריהם כי הם הומוסקסואלים. לפי כתב האישום בשניים מהמקרים הוא אף אנס את הנערים ובמקרים אחרים ביצע בהם מעשים מגונים. 
  •  איום   Cyberthreats - איומים ברשת לפגיעה באדם מסוים או בקבוצה/מוסד/ארגון יכולים בהחלט להגיע לידי מימוש בעולם האמיתי. איומים ברשת יכולים להתבצע בתוכנות מסרים מיידים, בדואר האלקטרוני, ברשת החברתית וכד'. 

ילדים ובני נוער נגררים לאיומים ברשת ללא הבנה כיצד מילותיהם המוקלדות משפיעות על מקבל האיום. במקרה שקרה בארץ ב- 2007 נחקר ילד בן 12 מיבנה לאחר ששלח הודעת ICQ לבת כיתתו בה כתב ש"יעשה לה מה שעשו לילדה מקצרין" (תאיר ראדה). הילדה דיווחה להוריה על דבריו והם הגישו תלונה במשטרה. המשטרה איתרה את כתובת ה- IP של המחשב ממנו נשלחה ההודעה ואיתרה את הילד ששלח אותה. הילד עצמו הופתע מהחומרה בה טיפלו במעשה ולאחר שהתנצל שוחרר לביתו.

חשוב לציין כי רבים ממעשי הבריונות ברשת נופלים תחת הקטגוריה של עבירות פליליות. בישראל קיימת חקיקה (חוק הגנת הפרטיות התשמ"א, חוק איסור לשון הרע) אשר אוסרת את רובם הגדול של מעשי הבריונות ברשת. לדוגמא אסור לפרסם תכתובות אישיות של אדם ללא רשותו, אסור להפיץ ברבים תמונות אישיות של אדם ללא רשותו, אין לפרסם תמונתו של אדם העלולה להשפילו או לבזותו גם אם נלקחה ברשות הרבים, אין להתחזות לאדם אחר וישנם עוד איסורים רבים בחוק שכולם נועדו להגן על זכותינו לפרטיות. יש לציין כי קיימת הקפדה יתירה כשמדובר בקטינים ויש לקבל הסכמה של הורה/אפוטרופוס לפני פרסום תמונות של קטינים ברבים. 
ילדים ובני נוער רבים מחשיבים את מעשיהם כמעשי קונדס ואינם מודעים כי חלק ממעשיהם נופל תחת הקטגוריה של עבירה פלילית וכי ניתן לפתוח להם תיק פלילי אשר יכול להשפיע על עתידם. 

איך להתמודד עם בריונות?


התנהגות בריונית אינה מפלה ויכולה לפגוע בכל בית, לכן חשוב לדבר על בריונות ברשת עם הילדים בבית ולא לחכות שיקרה מקרה מצער בו הילד נפגע או יפגע. במידה והילד יחשף לבריונות הוא ידע להתגונן טוב יותר במידה ויהיה לו ידע בנושא וכמו כן יש סיכוי שהוא ירגיש יותר בנוח לשתף את הוריו אם כבר דיברו איתו על הנושא בעבר. ניתן לשוחח עם ילדים על בריונות ברשת כבר מגיל צעיר (7-8) וכמובן לדאוג שהשיחה תותאם לגילם.
חשוב לזכור כי הילד יכול להיות קורבן אך יכול להיות גם פוגע. חשוב להבין כי ילדים רבים יכולים להיות מוקפים בסביבה אשר מעודדת בריונות, עלולים ללמוד ממנה ולהפוך לפוגעים. בריונות יכולה לנבוע מסיבות רבות: רצון לכוח, שעמום, מתוך רצון להגן על מישהו אחר שנפגע וישנם ילדים המרגישים כי מעשיהם ברשת אינם אמיתיים והם אינם מבינים את ההשלכות של מעשיהם. 
חשוב להבהיר בבית כי בריונות היא דבר שלילי ובגילאים מבוגרים יותר גם להבהיר מהן ההתנהגויות המהוות עבירה על החוק. 

מה לכלול בשיחה עם הילד?
  • הבהירו חד משמעית כי התנהגות בריונית היא שלילית.
  • הסבירו לילד מה נכלל בגדר התנהגות בריונית בצורה ברורה - קללות, הערות פוגעות על מראה או משקל, פרסום דברים שקריים על אדם אחר, התחזות לאדם אחר, פרסום מידע אישי מביך או משפיל על אדם כגון תמונות מביכות או סרטונים מביכים, חשיפה של מידע אישי על אדם שנמסר בסודיות - למשל מייל אישי, הטרדה של אדם באמצעות מסרים פוגעים בלתי פוסקים וכך הלאה. 
  • הדריכו את הילד לבדוק את עצמו לפני שהוא מפרסם ברשת. האם הפרסום עלול לפגוע במישהו? האם הפרסום עלול לגרום למישהו תחושה לא נוחה? במקרים שהתשובה חיובית הנחו את הילד שלא לפרסם את הדברים. 
  • הבהירו לילד קו מנחה -  מה שלא היה אומר לאדם פנים אל פנים (מחשש לפגיעה באותו אדם) גם לא צריך להאמר ברשת. 
  • סכמו עם הילד מראש למי הוא יספר במידה ונתקל בבריונות כלפיו, זה יכול להיות אמא, אבא, אח בוגר או אפילו מישהו מהצוות החינוכי בבית הספר, העיקר שהילד ירגיש בנוח לספר.
  • הבהירו לילד שאתם נמצאים שם בשבילו בכל מצב של התנהגות בריונית המופעלת כלפיו ושאתם תפעלו להפסקתה. הבהירו כי כל תגובה שלכם תעשה בידיעתו ושלא תפעלו מאחורי גבו. ילדים רבים אינם מספרים להוריהם על הנעשה מכיוון שהם חוששים מתגובות קיצוניות העלולות לפגוע בהם כמו איסור על שימוש במחשב, תלונה למורה שבעיניהם יכולה להתפרש כצעד שעלול להחריב את מעמדם החברתי וכד'. 
  • הסבירו לילד כיצד להתמודד עם בריונות ברמה המיידית, דהיינו, במידה והילד קיבל מסר פוגעני המליצו לו לעזוב את המחשב למספר דקות ולא להגיב. בריונות משגשגת על תגובות הקורבנות ולעיתים היא נגדעת באיבה במקרים בהם אין תגובה. 
  • הדריכו את הילד שלא לשתף פעולה עם התנהגות בריונית של אחרים.

מה לעשות במידה והילד נפל קורבן לבריונות?
  • התיחסו בצורה מאוזנת למקרה. אל תבטלו אותו כלא רציני אך אל תהפכו אותו לסיפור גדול ממה שהוא באמת. תמכו בילד והבהירו לו שאתם אוהבים אותו ועומדים מאחוריו.
  • סכמו יחד עם הילד על דרכי פעולה. אל תפעלו מאחורי גבו של הילד מכיוון שזה יכול להוביל לתוצאות קשות בזירה החברתית שלו. הסבירו לילד כי אתם עומדים לפעול לתיקון המצב אך לא תעשו דבר מאחורי גבו אשר עלול להפתיע אותו כך שהוא יכול למצוא עצמו בעימות עם הילדים התוקפים. 
  • בררו עם הילד בעדינות האם קרה משהו שעורר את ההתנהגות הבריונית כלפיו. יש לזכור שלעיתים התנהגות בריונית היא תגובה להתנהגות בריונית קודמת. 
  • פנו לצוות החינוכי בבית הספר ודווחו על מקרה הבריונות.
  • במידה והבריונות נכללת תחת ההגדרה של עבירה פלילית יש להתריע על כך בפני הורי התוקפים והצוות החינוכי בבית הספר ולשקול להגיש תלונה במשטרה לפי חומרת המקרה.
  • יש לשקול הורדת פרופיל לתקופת מה מבחינת השימוש ברשת האינטרנט (כמובן תלוי בחומרת מקרה הבריונות). רצוי להוריד מידע אישי ותמונות שהילד פרסם על עצמו על מנת שלא ישמשו כנשק בידי התוקפים וכדאי גם לפתוח חשבונות אינטרנט חדשים כגון מייל חדש, פרופיל חדש בתוכנת מסרים מיידים וברשת החברתית. במידה והוחלט לא לפתוח חשבונות חדשים יש לפחות להחליף סיסמאות בחשבונות האינטרנט השונים על מנת למנוע מקרי התחזות.
  • במידה והתוקפים פרסמו ברבים מידע אישי של הילד ללא רשות או השמצות מסוגים שונים ניתן ליצור קשר עם האתר המפרסם על מנת להוריד את המידע, כשמדובר בקטינים ברב המקרים תהיה הענות.
  • במידה ואתם שוקלים הגשת תלונה למשטרה על מקרה הבריונות תעדו ושמרו את מה שמופיע ברשת כעדות. ניתן לבקש גם מהאתרים בהם התרחשה הבריונות לשמור תיעוד של המקרה. 
  • הכי חשוב - זכרו כי הילד הוא הקורבן והאשמה היא על התוקפים. אל תכעסו על ילדכם ואל תאשימו, תנו לילדכם הרגשה כי אתם נמצאים שם לצידו ובשבילו. 

בנוסף אולי תאהב/י את זה:


תגובה 1:

  1. מעניין.
    לא ממש חשבתי על הצקה שעוברת מהעולם האמיתי לעולם הוירטואלי, ועל כך שיכולות להיות לה השלכות קשות, בפרט על ילדים.

    רועי

    השבמחק